דג‮, ‬חכה ובני נוער

פורסם במערכת גפן, מאת: ניר כץ בתאריך ה- 11.7.2013

תחרות יזם השנה זה אחד הימים הכי נפלאים בשנה

לראות שלושים קבוצות של בני נוער מציגים מול קהל רחב ומגוון את תוצר עבודתם הקשה, יגרום אפילו לציני שבאנשים להרגיש טוב עם עצמו. בני הנוער הללו מגיעים מפריפריה: אילת, נתיבות, רהט, אור יהודה, נתניה, חדרה, עפולה, נצרת עילית, עכו, ג'וליס, סחנין, מעלות-תרשיחא וצפת. הם עשו את הדרך הזאת בעזרת עמותת יוניסטרים.

עמותת יוניסטרים הוקמה בשנת 1002 ע"י רוני צארום, יזם ואיש עסקים, שאחרי שהגשים את החלום הישראלי העכשווי ועשה אקזיט פיננסי, החליט לעשות גם "אקזיט חברתי". הוא בחר בשיטה שכה רבים אוהבים לצטט אבל מעט יודעים לעשות "תן לאדם דג - והשבעת אותו ליום אחד, למד את האדם לדוג - והשבעת אותו לכל החיים". העמותה שהקים מלווה במשך שלוש שנים קבוצות של נערים ונערות מכיתה ט' עד יב', בתהליך שבו הם כקבוצה מתפקדים כחברה עיסקית שאמורה להוציא לשוק מוצר. דרך התהליך הארוך והמייגע, נחשפים בני הנוער לחוויות והתנסויות חשובות ומלמדות שמקנות להם כלים שיעזרו להם אישית בעתיד ולנו כחברה.

טיפה על עצמי

שמי ניר הרצמן בן 44, נשוי ללימור, אבא לארבעה: גולן(סיים י"ב), מעיין (סיימה ז'), אלון (סיים ד') ושירין עולה לכיתה א'. אנחנו גרים חמש-עשרה שנים בזכרון וכמו רבים וטובים בעברנו רשומה העיר חיפה. בצבא הייתי קצין חימוש בחטיבות שריון וליוויתי את הטמעת טנק המרכבה סימן שלוש בחטיבה 881 הסדירה ואחר כך גם בחטיבות מילואים. בתפקיד האחרון שלי במטכ"ל הייתי אחראי על האחזקה של המערכות האלקטרוניות של צבא היבשה. כיום אחרי שנים כשכיר במגוון חברות, אני עצמאי ועובד כמנהל תפעול ושירות לקוחות בכמה חברות סטארט-אפ ברחבי הארץ. החיבור שלי להתנדבות החל כאשר הייתי בן שש-עשרה ולמדתי בבסמ"ת. הקימו בבית הספר "סיירת תיקונים" שהייתה מסתובבת ברחבי העיר ברכב של מתנדב במשמר האזרחי ומתקנת תקלות בבתים של קשישים. על מנת שנוכל באמת לעזור לקשישים לימדו אותנו איך לתקן דברים רבים ומגוונים, מה שמזכיר טיפה את מה שעושה עמותת יוניסטרים. כאשר השתחררתי מהצבא הקמתי מחדש את הפעילות המבורכת הזאת בכמה חברות שעבדתי בהם כמו למשל: טאוור.

בהמשך פניתי למחלקת הרווחה המקומית בזכרון אך בגלל שיש להם בעלי מקצוע שזה תפקידם כמעט ולא קראו לי. אשתי ראתה שאני "משתעמם" ולפני ארבע שנים שידכה אותי לעמותת יוניסטרים.

חברות מסחריות ישלמו המון כסף בשביל מה שהנערים והנערות הללו מקבלים

בגלל שזאת תוכנית תובענית והמשאבים שיש לעמותה אינם אינסופיים, מתבצעים סינונים על מנת למצוא את הנער או הנערה שמתאימים למסע הארוך כחלק מקבוצה של כעשרים בני נוער אחרים. המטרה הסופית של התוכנית בשנה הראשונה (כיתה ט') היא להגיע למצב שישנם שניים עד שלושה רעיונות למיזמים. הדרך למטרה הזאת רצופה בלימוד על מה זה אומר להקים מיזם, איך לזהות צורך אמיתי, ואפילו יותר חשוב מזה, על איך לעבוד בצוות. בסוף השנה הזאת יש ועדות Go-No Go שתפקידן לוודא שהרעיונות ישימים. אחת הקבוצות שלי הציעה מוצר חיוני שעוזר לאנשים נכים לקלף ירקות ארוכים. המוצר נפלא אבל נפסל כי כדי לתכנן ולייצר אותו דרושים משאבים (כוח אדם וחומרים), שאי אפשר להשיג בטווח הזמן שקיים. סוג של מגבלה שמבוגר נתקל בה לא אחת במהלך חייו וצריך להחליט מה לעשות. בשנה השנייה צריכה הקבוצה, ושוב הדגש על הקבוצה, לבחור רעיון אחד בלבד ולהביא אותו למצב של אב טיפוס. בשנה הזאת הם מקבלים פעם בחודש הרצאה מקצועית, פעם בשבוע הם עובדים ביחד במרכז במקום מגוריהם ופעם בשבועיים הם נפגשים עם מלווה עסקי שבודק את ההתקדמות שלהם. אני אחד מהמלווים העיסקיים. חוץ מזה מרכז הפעילות של הקבוצה מתנהל בבנין שהמועצה או העירייה המקומית נותנת ומלא בציוד שהעמותה מספקת, הוא פתוח כל יום מאחד-עשרה בבוקר עד שמונה בערב. במרכז יש עובד קבוע של העמותה שיכול לעזור לקדם את המוצר ומי שצריך יכול לקבל גם אוכל חם. השנה השלישית מוקדשת להגעה למצב שהאב-טיפוס נהפך למוצר סדרתי שמשווק. אנחנו מפגישים את הילדים עם קרנות הון בהרצליה, תעשיינים בכירים כמו דב לאוטמן או מנכ"לים של חברות גדולות כמו רמי לוי והם צריכים לשכנע אותם להשקיע במוצר. אין להם הנחות כי הם בני נוער או כי הם מהפריפריה! הם צריכים לבוא מוכנים עם פרזנטציה מושקעת ותשובות לכל השאלות. עד היום היו כמה הצלחות למוצרים ששווקו ונמכרו, ואפילו נרשמו פטנטים. זה נהדר אבל זה לא מה שחשוב, מה שחשוב זאת הדרך שהם עברו בשלוש השנים הללו. המהפך שראיתי שהילדים עשו הוא בלתי יאמן, יוניסטרים עוזרת להם לטפח ולפתח את אוריינטציית העתיד שלהם בתחום הקריירה והעבודה. כיום הבוגרים הראשונים של התוכנית משתחררים מהצבא ואנחנו בשלבים של בדיקת מידת ההשפעה לטווח הרחוק שהייתה לתוכנית הזאת. אה וכמעט שכחתי פרט קטן, בשלוש השנים הללו בני הנוער צריכים לעשות גם מיזמים למען הקהילה שבה הם חיים. קיבלת? תן בחזרה!

יש לכם בני נוער בבית? החופש הגדול זה זמן טוב לתת להם להתנסות ביזמות

בין הבילויים עם החברים והרביצה מול אחד המסכים שמקיפים אותם תמיד יישאר להם זמן "פנוי". אז אם זה לא בא מהם, ותתפלאו כמה רעיונות יש להם שאתם לא יודעים עליהם, תעזרו/תדחפו אותם להקים מיזם, בעדיפות עם בני נוער אחרים. המטרה של המיזם לא צריכה להיות מוצר שיעשה מיליונים. זה יכול להיות סרט, עסק לטיפול בכלבים, קייטנה לילדים בשכונה או עזרה לקשישים לסחוב את הקניות הביתה. תכינו אותם שהרוב הגדול של המיזמים לא משיגים את יעדם או בעברית צחה נכשלים. אבל מכישלון אפשר ללמוד יותר מאשר מהצלחה והחוויות וההתנסויות שירכשו בדרך יעזרו להם מאד בהמשך. רוצים לקרוא ולקבל טיפים עוד? גילשו ל - http://goo.gl/G3NCF.

רוצים לעזור?

קודם טיפה סטטיסטיקה: במהלך שנות פעילותה הכשירה יוניסטרים למעלה מ-005 בוגרים, ולמעלה מ- 006 חניכים מצויים כיום בשלבים שונים בתוכנית ההכשרה. צוות העמותה מונה כיום 12 עובדים ופורום עמיתי יוניסטרים מונה כיום למעלה מ-055 אנשי עסקים מתנדבים. אנחנו בעמותה תמיד מחפשים מתנדבים. כאלו שיבואו להרצות, כאלו שיהיו מלווים עסקיים, ולאחרונה אנחנו מחפשים גם חברות, במיוחד טכנולוגיות, שיאמצו מיזמים מורכבים. אפשר גם לתרום כסף ישירות או דרך עמותת עיגול לטובה ואז גם קונים וגם תורמים. לפרטים נוספים גילשו לאתר של העמותה: http://www.unistream.co.il. דרך אגב תחרות יזם השנה הבאה היא ב-22 לחודש. אני בטוח שיהיה מדהים.